כדי שהליך הגירושין יעשה בדרכי נועם ובכדי לנסות ולהיטיב עם הצדדים, החליט המחוקק לחייב את בני הזוג שמעוניינים להתקוטט בבית המשפט ולהגיע לקרב משפטי, לשבת יחד ולדון על הנושאים המהותיים הקשורים לפרידה, ובכך לחסוך מבני הזוג הפסדים כספיים ומפחי נפש כבדים. חשוב מאוד לדעת כי בישראל קיימות שתי ערכאות שיפוטיות הדנות בענייני משפחה: בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה.
מכיוון שהסמכויות בין שתי הערכאות מקבילות, כדאי להכיר את "מרוץ הסמכויות" אשר קובע שמי מבין הצדדים אשר יפתח ראשון את התיק, הוא הצד שיקבע לאיזו ערכאה שיפוטית יוגשו התביעות במידה והצדדים לא יצליחו ליישב את הסכסוך. לכן, בכל מקרה שרוצים להתגרש, חובה להגיש בהקדם בקשה הנקראת "בקשה ליישוב סכסוך" למזכירות של אחת הערכאות. זוהי בקשה שמחויבים להגיש לבית המשפט או לבי הדין לפני שפותחים בהליכים משפטיים פורמליים. לא מדובר בתביעה משפטית, אלא בבקשה למעין "קבלת סיוע", בפתרון מחלוקת. כאשר מוגשת בקשה ליישוב סכסוך, ההליך מופנה ליחידת סיוע, שמצויה ליד כל בית משפט לענייני משפחה. יחידת הסיוע מורכבת מעובדים סוציאליים ופסיכולוגים, בעלי ניסיון בפישור וגישור בסכסוכים בתחום דיני המשפחה. עם הגשת הבקשה לישוב סכסוך מנועים הצדדים במשך כל התקופות המפורטות להגיש בקשות או תביעות הנוגעות לסכסוך לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני (עיכוב הליכים) בתקופה של 45 ימים מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך (אלא אם כן ערכאה משפטית מוסמכת קיצרה את המועד הזה או האריכה אותו עד למקסימום של 60 יום). לאחר הגשת הבקשה מוזמנים בני הזוג לארבעה מפגשי מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) הנערך ללא תשלום ביחידת הסיוע, ובמסגרתו מוצעות לצדדים דרכים ליישוב הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום. ההזמנה לפגישת מהו"ת שקולה להזמנה לבית משפט, והצדדים חייבים להתייצב לפגישה (ניתן להטיל הוצאות על צד שלא התייצב לפגישה, ולמחוק בקשה שהגיש). הפגישה הראשונה נועדה על מנת להכיר את הצדדים, את צרכיהם ולהבין את אופי הסכסוך כדי לבחון דרכים לישוב הסכסוך בהסכמה. לפגישה זו מתייצבים הצדדים לבד ללא ליווי עורך דין. בסיום הפגישה הראשונה הצדדים מודיעים ליחידת הסיוע באמצעות טופס 3 אם הם מעוניינים להמשיך את הליך ביחידת הסיוע, במידה ושני הצדדים מסכימים - מזמנת יחידת הסיוע את הצדדים לעד שלוש פגישות נוספות, לפי הצורך, כאשר מהפגישה השניה ניתנת האפשרות לייצוג עורך דין בפגישות עם יחידת הסיוע. אם הצדדים החליטו להמשיך את ההליך, הם יסכימו ביניהם על תקופת עיכוב ההליכים. בפגישות ניתן לצדדים מידע על ההליכים המשפטיים ועל ההשלכות המשפטיות, הרגשיות, החברתיות והכלכליות של הגירושין, מידע כיצד אפשר ליישב את הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום, כמו: ייעוץ, גישור, טיפול משפחתי או זוגי ועוד. בפגישות יעשה ניסיון לקבוע הסדרים זמניים בהסכמה בעניין של מזונות או החזקת ילדים וזמני שהות לתקופה בה הצדדים מנועים מלהגיש תביעה בשל ההליכים ביחידת הסיוע. מאוד מומלץ באותם הפגישות להסתייע בעורך דין. אם הגיעו הצדדים להסכמה במהלך ההליך ליישוב הסכסוך, יש לערוך הסכם בנוכחות עורך דין, ולפנות לבית המשפט למשפחה או לבית הדין הרבני על מנת לאשר את ההסכם ולתת לו תוקף של פסק דין. במקרה שההליך הסתיים ללא הסכמה והצדדים לא מעוניינים להמשיך את הגישור החלופי, רשאי הצד שהגיש את הבקשה ליישוב הסכסוך, להגיש בתוך 15 יום מתום תקופת עיכוב ההליכים, תובענה ולבחור האם התובענה תדון בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. אם הצד שהגיש את הבקשה לישוב סכסוך, לא מגיש תביעה בתוך 15 ימים, או שמגיש תביעה רק לגבי חלק מהעניינים, רשאי הצד השני להגיש תביעה בעניינים שלא נתבעו, לבית המשפט או לבית הדין שלו סמכות לדון בעניינים אלה. חשוב לציין כי על אף תקופת עיכוב ההליכים, ניתן לפנות לערכאה משפטית במקרים בהם יש בקשות או תובענות דחופות, כמו לדוגמה: בקשה לסעד זמני לשמירת המצב הקיים לעיקול או לעיכוב יציאה מן הארץ, בקשה לאישור פעולה דחופה רפואית בקטין – לדוגמה בדיקה, טיפול ואשפוז פסיכיאטרי דחוף כשאין הסכמה בין ההורים, בנוסף ניתן להגיש בקשה להנפקת דרכון ולאישור ליציאת קטין לחוץ לארץ לפעילות חינוכית קבוצתית, בקשה דחופה בעניין מזונות או בעניין הבטחת קשר של קטין עם כל אחד מהוריו במקרים שבהם המתנה לפגישת המהו"ת הראשונה תגרום נזק לצדדים או לילדיהם.