בחירת עורך דין מתאים - השלב הראשון והמשמעותי ביותר הוא בחירת עו"ד שילווה את ההליך. עו"ד טוב ומנוסה יידע לא רק להגיש כתבי טענות, אלא גם לאבחן את האינטרסים המרכזיים של הלקוח, להבין את התמונה הרחבה ולבנות אסטרטגיה מותאמת. עו"ד מקצועי ישמור על איזון בין נחישות לבין רגישות אנושית. הוא יסביר לך את הסיכונים, יכוון להחלטות מושכלות וימנע צעדים פזיזים שעלולים להוביל לנזקים בלתי הפיכים. הסדרת הלוואות משפחתיות – הרבה פעמים הורים עוזרים לבני הזוג בכספים לרכישת דירה או למימון משותף אחר. אם לא נחתם הסכם הלוואה מסודר, בית המשפט עלול לראות בכסף מתנה – מה שבעצם מוביל לכך שהכסף נבלע ברכוש המשותף. לכן, כל סיוע כספי מההורים חייב להיחתם בהסכם הלוואה ברור, בצירוף ראיות (כגון העברות בנקאיות), שימנעו ויכוחים מיותרים בעת איזון המשאבים. הימנעו מהתחייבויות כלכליות חדשות - בתקופת הגירושין יכולות פתאום להופיע הזדמנויות עסקיות מאוד מפתות. אבל כדאי לזכור שכל עוד לא ניתן גט, ההשקעות והפוטנציאל הכלכלי העתידי עשויים להיחשב כנכסים משותפים. בתי המשפט מכירים במושג "נכסי קריירה", הכולל לא רק נכסים קיימים אלא גם פוטנציאל לרווחים עתידיים. לכן, רצוי לדחות מהלכים כלכליים גדולים עד לאחר סיום ההליך. שקיפות כלכלית מוחלטת - ניסיון להסתיר כספים או נכסים מהתא המשפחתי כמעט תמיד מתגלה – לפעמים באמצעות חקירות כלכליות ולפעמים באמצעות מסמכים שהצד השני מצליח להשיג. בתי המשפט מתייחסים בחומרה רבה לניסיון זה ורואים בו פגיעה באמון ובתום הלב. התנהלות ברשתות החברתיות ובמרחב הציבורי - בתקופת משבר יש נטייה לפרסם רגשות וכעסים ברשתות החברתיות. אבל פרסום פוגעני או חשיפת פרטים אינטימיים עלולים להוביל לתביעות לשון הרע ופגיעה בפרטיות. סודיות ואיפוק במעגל החברתי - שיחה עם חברים על פניו עשויה להיראות דבר תמים, אבל בלי לשים לב היא עלולה לחשוף פרטים על אסטרטגיית הגירושין. לפעמים חבר קרוב יכול לשתף את המידע עם בן הזוג השני, גם אם בתום לב. חשיפה כזאת עלולה לאפשר לצד השני להקדים ולהגיש תביעות בערכאה הנוחה לו, ולהעניק לו יתרון טקטי קריטי כבר בתחילת ההליך. הימנעות ממערכות יחסים חדשות - כניסה לקשר זוגי חדש לפני השלמת הגירושין עלולה להשליך על הזכאות לכתובה בבית הדין הרבני. גבר המתחיל קשר חדש עלול להיחשב כ"נוטש" ולהידרש לתשלום הכתובה, ואילו אישה הנוטשת עלולה לאבד את זכותה לכתובה. משמורת ילדים – לא תמיד "משותפת" היא הפתרון - בשנים האחרונות הפכה משמורת משותפת לדרישה שכיחה, אבל הסדר כזה לא מתאים לכל משפחה. יש לבחון את טובת הילד, את יכולת ההורים לשתף פעולה ואת המרחק הגיאוגרפי בין הבתים.
במקרים בהם קונפליקט גבוה נמשך לאורך זמן, כפיית משמורת משותפת עלולה להזיק יותר מאשר להועיל. שאלת הכתובה - כתובה היא מסמך משפטי מחייב. הערך הכספי שלה עלול להגיע לסכומים ניכרים, אך רבים נוטים להתעלם ממנה בזמן ניהול משא ומתן. עבור אישה – מדובר בכלי מיקוח משמעותי; עבור גבר – בחובה כספית פוטנציאלית שיש להביא בחשבון. לפיכך, אין להתעלם מהכתובה בהסדר כולל של הגירושין. מירוץ הסמכויות – בית הדין הרבני או בית המשפט? - בישראל, קיימת חפיפה בסמכות בין בית הדין הרבני לבין בית המשפט לענייני משפחה. הבחירה היכן להגיש את התביעות עשויה לשנות באופן דרמטי את תוצאות ההליך.
בית הדין הרבני נוטה להתחשב בהיבטים דתיים ומוסריים, בעוד בית המשפט לענייני משפחה מתמקד בזכויות חוקיות ואזרחיות. החלטה נבונה, ומהירה, היכן לפתוח את ההליך עשויה להעניק יתרון אסטרטגי משמעותי.