מקרה תקדימי שנדון לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב חושף את המורכבות והאתגרים בטיפול בתופעת הניכור ההורי. המקרה מתחיל בפניה של אם לבית המשפט בשנת 2022, לאחר שבנה בן ה-12 ניתק עמה כל קשר בעקבות מה שהתברר כהסתה שיטתית מצד האב. כלפי חוץ, התמונה נראתה אידיאלית: נער מצטיין בלימודיו, פעיל במגמת תיאטרון ובמועצת תלמידים, אשר חי לכאורה חיים תקינים בבית של אבא שלו. אבל מתחת לפני השטח התגלתה מציאות אחרת ומטרידה. האב, שכל היום בבית ללא עבודה, ניצל את "עודף הזמן" שלו כדי לנהל מערכת מתוחכמת של מעקב והסתה. הוא שתל בשעון של בנו מקליט, האזין לשיחותיו הטלפוניות, ועודד אותו לאסוף "ראיות" נגד אמו. במשך שלוש שנים ניסה בית המשפט לטפל במצב בדרכים מקובלות. הנער הופנה לטיפול במכון המתמחה בחידוש קשרים עם אמו, אך האב, תוך שהוא מעמיד פנים שהוא משתף פעולה, המשיך לחבל בתהליך מאחורי הקלעים. התוצאות היו נוראיות - הנער פיתח דפוסי התנהגות מדאיגים, כולל התפרצויות זעם קיצוניות, התנהגות מתנשאת כלפי מבוגרים ופחד ממשי מתגובות אביו. לאחר שכל הניסיונות הטיפוליים לא צלחו, וכשלא ראו שיפור במצב או סימנים ללקיחת אחריות מצד האב, קיבל בית המשפט החלטה חריגה: הוא הכריז על הנער כ"ילד נזקק" והורה להעביר אותו לפנימייה טיפולית. המטרה של בית המשפט היתה ליצור הפרדה בין הנער לאביו, ולאפשר לו לקבל טיפול פסיכולוגי אינטנסיבי שיעזור לו לפתח חשיבה עצמאית ולבחון מחדש את יחסו כלפי אמו. החלטה זו של בית המשפט משקפת את ההבנה ההולכת וגוברת בדבר חומרת תופעת הניכור ההורי והצורך בנקיטת צעדים משמעותיים בכדי למגר אותה. היא מהווה תמרור אזהרה להורים מנכרים ומסמנת נקודת מפנה באופן שבו מערכת המשפט מתמודדת עם תופעה הרסנית זו. תהליך של ניכור הורי מתחיל לרוב באופן סמוי. ההורה המנכר מתחיל להעביר לילד מסרים עקיפים על ההורה השני. זה יכול להתחיל במשפטים תמימים לכאורה כמו "אמא שלך בטח שוב שכחה להתקשר" או "אבא שלך תמיד חושב רק על עצמו". עם הזמן, המסרים הופכים ישירים יותר, והילד מתחיל לאמץ את נקודת המבט השלילית של ההורה המנכר. הורים בהליכי גירושין צריכים להיות ערים לסימני אזהרה ולשאול את עצמם האם הילד לא מעוניין להיפגש עם אחד ההורים? האם הוא משתמש במילים ומושגים שאינם אופייניים לגילו בתיאור ההורה השני? האם הוא מציג עמדות נחרצות ובלתי מתפשרות כלפי אחד ההורים? ברגע שמזהים סימנים ראשונים של ניכור, חייבים לפנות מיד לעזרה מקצועית. ככל שהניכור מתקבע, ככה קשה יותר לטפל בו. להורים החווים ניכור, חשוב לזכור מספר כללים, קודם כל תתעדו הכל - כל ניסיון ליצירת קשר, כל הודעה, כל סירוב למפגש. תיעוד זה עשוי להיות קריטי בהליכים משפטיים עתידיים. תמשיכו להראות נוכחות - גם אם הילד מסרב לקשר, המשיכו לשלוח הודעות אוהבות, מכתבים ומתנות בימי הולדת. תימנעו מתגובות כעס - גם כשזה קשה, חשוב להימנע מתגובות תוקפניות שעלולות רק לחזק את הניכור ותפנו בהקדם לעזרה מקצועית של מטפל ובעו"ד - אל תנסו להתמודד לבד. ניכור הורי הוא צורה של התעללות רגשית שמותירה צלקות עמוקות בנפשם של ילדים. חשוב לזכור שלמרות הכאב העצום שהוא גורם, הוא מצב שניתן לשינוי. עם סבלנות, התמדה ותמיכה מקצועית מתאימה, ישנם סיכויים טובים למנוע את הנזק העצום שהתופעה גורמת ולשקם את הקשר עם ילדכם. המפתח הוא לא לוותר ולהמשיך להראות לילד שאתם שם בשבילו, גם אם כרגע הוא אינו מסוגל או אינו מעוניין בקשר. אחרי הכל - זכותו של כל ילד לגדול באהבה ובקשר בריא עם שני הוריו, וחובתנו כחברה להגן על הזכות הזאת בכל האמצעים העומדים לרשותנו.