טיפ ראשון – כל אדם חייב צוואה אני יודעת שרובכם ירימו גבה, אך המלצתי החמה והכנה לכולם היא לערוך צוואה, כן כן - גם לאוכלוסיה הצעירה שבינינו. רבים ישאלו: "מה לי ולצוואה עכשיו"? אבל מי מאיתנו יכול לדעת מה צופן לנו העתיד? ומי יודע מתי נסתלק מהעולם? ולכן אני מציעה להתייחס לצוואה כמו אל ביטוח חיים, וכמו שברור לכל אדם מגיל צעיר שהוא זקוק לביטוח חיים על מנת שחס וחלילה אם יקרה לו משהו בעתיד - יהיה בטחון כלכלי, כך בדיוק גם לגבי צוואה, שבסופו של יום נועדה להגן על בטחונם הכלכלי של אהובינו ויקירנו. טיפ שני – לערוך צוואה מפורטת וברורה בעת עריכת הצוואה, לנסות לחזות מראש מה עלול לגרום לעימות וחיכוך בין היורשים, תוך מתן מענה לאותם עימותים פוטנציאליים, מראש בצוואה. לפרט ככל הניתן ובאופן ברור וחד משמעי למה החלטתם להעניק למישהו דבר מה בעל ערך כספי או סנטימנטלי. לצרף מכתבים, הקלטות, וידאו, מסמכים רשמיים או כל דבר משמעותי אחר שיתמוך בהסברים שלכם.. לעבור על כל הפוליסות שלכם שעדכנתם מוטבים - במיוחד אם אתם גרושים, נשואים בשנית, אלמנים, חד-הוריים, ידועים בציבור או זוגות חד-מיניים (וכן, גם אם אתם רווקים ללא ילדים). בנוסף, לשתף את בני הזוג והילדים על מיקום קלסרים ומסמכים חשובים, כמו פוליסות ביטוח וכדומה. טיפ שלישי – תקשורת בין בני המשפחה אני ממליצה לדבר על הצוואה עם בני המשפחה ולהציג את תוכנית הירושה מול היורשים הפוטנציאליים, גם כדי לראות אם מישהו מהמשפחה מגלה איזושהי התנגדות וכך אפשר לבחון ולבדוק אם אפשר להגיע לתוכנית אחרת שתרצה את כל הצדדים תוך גילוי הבנה, התחשבות וגמישות כדי למנוע מריבות בעתיד, וגם כדי למנוע מצב בו היורשים מתכנסים לאחר פטירת המוריש, פותחים את המעטפה החתומה בה מונחת הצוואה ומגלים להפתעתם כי הם מופלים לרעה לעומת שאר האחים. לסיום, אשתף אתכם בסיפור שהגיע למשרדי לפני מספר שנים: דוד ורחל, בני 70, רצו לסדר את ענייניהם ולהבטיח כי רכושם, שכלל דירה מפוארת, חשבונות בנק נכבדים והשקעות שונות, יחולק בין ילדיהם. הם פנו לעורך דין, הציגו את רצונותיהם, והצוואה נערכה ונחתמה. בצוואה, הורה דוד כי דניאל, הבן הבכור, יירש את הדירה המפוארת, מיכל תקבל את רוב החסכונות, ואורן הצעיר, יקבל סכום כספי נמוך יחסית. ההורים הסבירו את החלוקה בכך שדניאל הוא הבן הבכור והאחראי, מיכל היא הרופאה המצליחה במשפחה, ואורן, לדעתם, אינו מסוגל לנהל את כספו בחוכמה. הצוואה נשמרה במקום בטוח, וההורים המשיכו בחייהם השקטים. שנים חלפו, ודוד ורחל נפטרו. האחים התכנסו בבית המשפחה, פתחו את המעטפה החתומה, וקראו את תוכן הצוואה. ההלם היה גדול. מיכל ואורן הרגישו כאילו סכין ננעצה בליבם. הם לא הצליחו להבין מדוע הוריהם העדיפו אח אחד על פני השניים האחרים. הסכסוך שפרץ בין האחים היה עז ומריר. דניאל התבצר בעמדתו, טען כי הוריו היו ברורים לגבי רצונותיהם וכי הוא זכאי לחלקו הגדול. מיכל ואורן סירבו לקבל את החלוקה, טענו כי היא לא הוגנת וכי הוריהם הושפעו מדניאל. הקשר בין האחים נהרס לחלוטין. הם הפסיקו לדבר אחד עם השני, והמשפחה שהייתה פעם מאוחדת התפרקה לשברים. הסיפור הזה הוא תזכורת לכך שחשוב לדבר על צוואה עם בני המשפחה לפני עריכתה. שיחה כנה ופתוחה יכולה למנוע סכסוכים עתידיים, להבטיח כי רצונו של המוריש יבוצע, ולשמור על אחדות המשפחה.